אין אתגר מורכב יותר ביום הלימודים מאשר לעמוד מול כיתה מלאה בילדים, ולגלות שחלקם יושבים כאילו הדבר היחיד שמעסיק אותם כרגע הוא כמה דקות נשארו עד שהצלצול הגואל ישחרר אותם לחופשי. אנחנו כמורים מכירים את זה מקרוב, הרצון שלנו הוא לראות אותם עפים, יוצרים, מתלהבים ומגלים עולמות, אבל לפעמים האנרגיה בחדר פשוט עומדת.
אז איך מעירים את הניצוץ הזה בעיניים בלי להפוך למטיפי מוסר?
אספתי עבורכם כמה רעיונות שיעשו פלאים בכיתתכם,
והכי חשוב יחזירו את המוטיבציה והחדווה לחדר אמנות:

1. למידה דיפרנציאלית גם באמנות
האמת הפשוטה היא שלכל תלמיד יש דברים שהוא טוב בהם, ויותר מחובר אליהם ודברים שהוא פחות. במקום לדרוש מכולם לעשות בדיוק את אותו הדבר, שווה להתאים את המשימות והמטלות באופן אינדיבידואלי. אמנות היא עולם אישי, רגשי ופנימי וכשניתן מקום לסגנון הייחודי של כל ילד ונשים דגש על ההיבט האישי במקום רק על התוצאה הסופית, הקסם כבר מתחיל לקרות.
2. הקשר האישי שעושה רק טוב
שום מערך שיעור מושלם בעולם לא יחליף מבט טוב, מילה חמה ואת הקשר הבן אישי. שווה ליצור קשרים עם התלמידים ולהתעניין בהם. אפילו לצ׳פר אותם על הישג קטן בדרך כי "אחרי המעשים נמשכים הלבבות". כשאנחנו מתייחסים לכל ילד כאל אדם יחודי שיש לו כוחות לצד חולשות, אנחנו יוצרים תחושת שייכות אמיתית שמחזקת את המוטיבציה.
3. להיפרד מסטיגמות ולאפשר מקום לטעויות
בואו נסכים שהמילים ״הוא מופרע״, "אין לו מוטיבציה" לא מועילות לאף אחד ולכן נשים אותן בצד. אנשים מרגישים אנשים וילדים קולטים מיד אם מאמינים בהם באמת או שזה יותר זיוף. כשאנחנו יוצרים מרחב עבודה שבו מותר לטעות ולנסות ושאין בו שיפוטיות, אנחנו מאפשרים להם מקום להביע רעיון וליצור ללא פחד.
4. להתמקד בטוב
חשוב לחזק את התלמידים. אפשר מול הכיתה על התנהגות טובה או אפילו לשלוח מסרון להורה התלמיד בעזרת הודעה קטנה ומרגשת. חיזוקים קטנים מעלים את הביטחון ומפקסים אותם לכיון ההצלחה. זכרו שכאשר אנחנו כמורים מגיעים לשיעור עם התלהבות ואנרגיות חיוביות אנחנו מדביקים בהם את התלמידים.
אני רוצה להזמין אתכם לבחור ילד אחד שאולי קצת פחות מחובר לשיעור, ולהדליק לו את הניצוץ עם מילה טובה, חיוך ויחס אישי..
איך אתם מצליחים להדליק את המוטיבציה אצלכם בכיתה בימים מאתגרים? ספרו בתגובות..







