הפרח שלא נובל

מה מיוחד בפרחים מיובשים?

בקום להשתמש בחומרים סינתטיים או בפלסטק אנחנו פותחים לתלמידים צוהר לעולם של טבע חי שממשיך לחיות בצורה אחרת. נשאל איך עלּי כותרת עדינים מאבדים את המים שלהם אבל שומרים על המבנה? מה ההבדל בין ייבוש בלחיצה לייבוש בתלייה? ולמה דווקא השבריריות של החומר מלמדת אותנו על מתן תשומת לב בפרטים ועל איך לגשת לעבודה מאוד עדינה?!

וזה בדיוק המסר החינוכי החבוי כאן, יצירה לא חייבת להיות תלויה רק בצבעים אפשר לקחת את מה שהטבע נותן לנו, לכבד את מחזור החיים שלו ולתתן לו כיוון חדש.

דברים ליצירה עם פרחים מיובשים

• לוקחים פרחים ועלים מיובשים, ומסדרים אותם בין שקפים או שני דפי בריסטול. התלמידים יוצרים קומפוזיציה בוטנית משלהם, אפשר למסגר את זה.

• משתמשים בפרחים מיובשים שטוחים כדי לעטר כרטיסי ברכה מושקעים או יצירות קטנות בתוך מסגרות שקופות, סמיניה לספר.. התלמידים לומדים איך להדביק בזהירות בלי לקרוע את עלּי הכותרת.

כשילד לוקח פרח עדין ויבש, ומבין שבעבודה נכונה ועדינה הוא יכול לשמור אותו לכל השנה, הוא מבין משהו ששום דף צביעה לא יעביר לו, שדברים בעולם הזה דורשים סבלנות, עדינות ותהליך. התלמיד לא רק לומד טכניקה, הוא לומד להסתכל על הדברים הקטנים שסביבנו בהערכה לטבע.

וזה מה שבעצם אנחנו נותנים בשיעורי אמנות לא רק מיומנויות אלא דרך חדשה לראות את היופי שחולף לידנו ביום יום.

בפעם הבאה שאתם מתכננים שיעור שקשור לטבע, נסו לאסוף פרחים, לייבש אותם מראש, ולתת לתלמידים ליצור מהם משהו.