יש חומר אחד שכל בית מלא בו ואף אחד לא חושב עליו כעל חומר אמנותי. קופסת נעליים, גליל נייר טואלט, קרטון אריזה, כל אלה יושבים בבית או במחסן או בסמוך לאשפה ומחכים שמישהו יראה בהם משהו אחר.

למה קרטון?
הקרטון גמיש, קל לחיתוך, וסולח לטעויות. אפשר לקפל אותו, לחתוך אותו, לגזור בו חלונות, לחבר חתיכות זו לזו. כל תלמיד, מהחלש ביותר עד המוכשר ביותר, מגיע לתוצאה שהוא גאה בה.
מבקשים מההורים לשמור קופסאות נעליים, גלילי נייר מטבח וקרטוני קורנפלקס. לפני החג או תחילת נושא חדש תוך שבוע שבועיים יש מלאי שלם של קרטונים ובחינם. הטריק שעובד לתת לזה שם כמו: ״אנחנו ממחזרים״ – ההורים דווקא שמחים לתרום כשמבינים מה המטרה.

מה צריך בשביל להתחיל:
-
קרטונים במידות שונות (קופסאות, גלילים, אריזות)
-
מספריים
-
דבק חם או דבק לבן
-
טוש שחור או צבעי אקריליק לגימור
איך זה עובד בכיתה?
התלמידים מתחילים מרעיון פשוט: בית, רובוט, יצור דמיוני/ חיה. בונים אותו שכבה אחר שכבה מהקרטונים שיש להם. אין דרך אחת נכונה, וזה בדיוק העניין שכל תלמיד פותר את הבעיה של ״איך אני מחבר את זה לחלק הבא״.
שימוש בסכין יפני! זה כלי למבוגרים בלבד. לילדים צעירים, כדאי להכין מראש חיתוכים בסיסיים כדי שיתמקדו בהרכבה.

שיעור על מיחזור
לפני שמתחילים ליצור, אני פותחת בשיחה קצרה על מיחזור: מאיפה הקרטון מגיע, ולמה כדאי לתת לו שימוש נוסף במקום לזרוק אותו. זה משתלב טבעי בתוך השיעור, לא כתוספת נפרדת, וזה נותן לילדים סיבה טובה יותר לעבודה מעבר לרק לצייר.
קרטון מתאים לכל נושא: בתים לחנוכה, תיבת נח, דגמים אדריכליים, כלי נגינה מאולתרים, ואפילו תלבושות לפורים.







