אמנות בעץ

לכל חתיכת עץ יש את הסיפור שלה עם קווים, סדקים וגוונים יחודיים.

הקטע הכי טוב הוא שלא חייבים לרוץ לקנות לוחות עץ יקרים. אפשר פשוט לאסוף ענפים שנשרו בחצר או לקפוץ לנגרייה מקומית ולבקש שאריות שהם ממילא זורקים (בדרך כלל הם נותנים בשמחה), או לפרק קרשי משטחים ישנים.

מה צריך בשביל להתחיל

צריך חתיכות עץ קטנות, דבק עץ או דבק חם, נייר שיוף, צבעי אקריליק וטוש שחור לגימור ולפעמים גם איזה חבל או חוט אם רוצים לתלות. את החיתוכים והניסור הרציניים אני משאירה כמובן רק לעצמי (או לאב הבית), לגילאי הצעירים אני פשוט מכינה את החתיכות מראש, והילדים מתמקדים לגמרי ביצירה.

אפשר לקחת את העץ לכמה כיוונים:

• לחדש את הרהיט מעץ: שרפרף ישן, קופסת עץ מתקלפת או מגירה ישנה. עוברים עליהם עם נייר זכוכית (שיוף), מניחים צבע פריימר וצובעים מחדש, ובכך הילדים לומדים שחפץ ישן הוא ממש לא אשפה אלא פוטנציאל אפשר לחדש אותו, לתקן ולהשתמש בו.  

• יצירה, גילוף מעץ: קורת עץ גולמית אפשר ליצור דברים כמו חנוכייה או פמוטים, בית מזוזה. בעצם כל דבר.

• שלטים: לוקחים חתיכה שרואים בה עדיין את הקליפה בצדדים, צובעים, כותבים משהו (משהו חיובי, השראה, שם משפחה או שם פרטי)  ויש שלט אישי שאין לאף אחד אחר.

בעבודה בכיתה אני תמיד ממליצה פשוט לתת לכל ילד חתיכת עץ להחזיק ולהרגיש בידיים, עוד לפני שמסבירים דבר כלשהו. להרגיש את המרקם, המשקל והצורה, ורק משם להחליט מה עושים איתה: צובעים ישירות, מגלפים או מציירים עליה.

עבודה עם עץ זו דרך מדהימה לחבר בין אמנות לטבע, וללמד סבלנות. היא מזכירה לילדים שהטבע סביבנו הוא לא רק משהו שרואים דרך החלון אלא שיש לנו חיבור לטבע והוא חלק מאיתנו. אפשר גם לקרוא את הספר ״העץ הנדיב״ ולדבר על התרומה של העץ לאדם.

יש לכם שאלה על השיעור? כתבו לי.

אני משתדלת להגיב לכל פנייה..